רק אמא ואני בין הנהר השחור לים לקדיב

כל הבנות עזבו מוקדם בבוקר ואני ואמא התעוררנו לאט לאט לכמה ימים של הווייה מאושרת, אמא ובת.

לקחנו מונית לריזורט המפואר שאמא הזמינה לנו בקלוטרה, עיירה קטנה ומתוקה בחוף המערבי של סרי לנקה.

בדרך עצרנו לשלוח חבילה בדואר המקומי, מה שהסתבר כסיוט שעלה לאימי בהרבה זמן כסף ויזע.

הגענו לריזורט שיושב על לשון ים מטריפה. מצד אחד נהר שחור. מצד שני ים לקדיב. הגישו לנו מגבות קפואות להתרענן בזמן שאנחנו לוגמות מיץ פפאיה-אננס סחוט (כמו בכל ריזורט יוקרתי בסרי לנקה שמכבד את עצמו).

ליוו אותנו לחדר מדהים שצופה לחוף הפרטי של המלון.

נזרקתי על המיטה, ולפתע שמעתי צלילים משונים בוקעים מהמרפסת. קפצתי לפתוח את הווילון בסקרנות מפתיעה, וראיתי פיל ענק לבוש בבד ורוד ועליו ציור מנדלה צבעוני, אותו מובילים רקדנים לבושים בבגדים מסורתיים.

שפשפתי את עיניי לבדוק אם אולי היה איזה משהו מעניין במיץ הסחוט שהגישו לנו, אבל הפיל עדיין היה שם והרקדנים פיזזו בהנאה. קראתי לאמא שתראה מה קורה 2 מטר מהחדר שלנו ואמא ואני נקרענו מצחוק.

אמא שלי החליטה שהיא קוראת ספרון ה״פסיליטיז״ של הריזורט, משהו שבחיים לא עשינו באף ריזורט יוקרתי בו שהינו.. ואת האמת חברים, כדאי ואפילו מומלץ לעשות את זה! גילינו שאם אתה חולה רופא יגיע עד סף דלתך ויטפל בך במיטתך ואפילו מסתבר שצוות המסעדה של המלון יהיו שמחים לעזור ולבשל דברים מיוחדים לכל ״דיאטה״ שיש ללקוחות ולכל בקשה מיוחדת...

אהההההה אזזזזזז אממממ -שלום, קוראים לי ענבר, ואתם לא יודעים לאן נכנסתם חברים....

בסוף הספרון היה כתוב שמומלץ לשים לב לתכנית האומנותית של הריזורט.

באותו רגע הבנו שכנראה הפיל, התהלוכה והרקדנים שצעדו לכיוון הבריכה היו חלק מהתכנית האמנותית המגוונת של הריזורט.

אחרי שראינו את השקיעה מהחוף הפרטי של המלון, בשעה 19:00, היה קוקטייל ואפריטיף על שפת הנהר, מהצד השני של הריזורט, מלווה במוסיקת צ׳ילאאוט מדהימה.

אמא ואני הסתובבנו קצת בקלוטרה, הגענו לחנות נחמדה עם בגדים מגניבים. אני התכוונתי לקנות את כל החנות בערך ולהוריד אותו למחיר רצפה, ברגיל..

התחלתי להתווכח כמו שלמדתי יפה יפה לעשות בהודו. הבעיה הייתה, שכאן זה לא הודו, ושמה שמוכרים בחנויות האלה... מגיע מקולומבו, מאיזה ספק, שמביא את זה מהודו ומבנגקוק... מה שאומר שיש-יותר-מידי-אנשים-שגוזרים-קופון-בדרך. את זה לא ידעתי במעמד הספציפי הזה. וכשבאתי לעשות לו את ה״אני הולך״ אף אחד לא רדף אחרי...

זאת הייתה הפעם היחידה שנכשלתי בוויכוח על מחיר.

בשאר הזמן לא ראינו הרבה סיבות לצאת מהריזורט המהמם. ראינו מספיק מסביב ב10 ימי טיול אינטנסיביים, והספיק לנו פשוט להיות יחד במקום יפה.

בטלה מושלמת.