האנה, חברה מנורבגיה אמרה שהיא מצאה איזו חנות יד שניה בגאלה שמוכרת ליווייס ורנגלר במחירי רצפה, ראינו את השלל שהיא הביאה איתה והחלטנו שמחר נוסעים לעשות קניות בגאלה.
עשינו סשן בוקר וכמובן מוזלי וקפה קר אצל שאגי ומישל בקופי פוינט.
ונסענו תאיר, עומר, חבורת הבנים ואני לגאלה.
לא היה ממש פשוט למצוא את החנות על פי ההוראות שהאנה נתנה לנו, אבל אחרי כמה סיבובים וכמה סרי לנקים נחמדים-אבל-קצת-מציקים-ברצון-העז-לעזור-שלהם (שבא לך להגיד להם, דארלינג, בבקשה, תגיד לי שאתה לא יודע, ואני אלך, רק תגיד!!!) מצאנו את החנות!
עם שלט גדול של SALE בחוץ.
נכנסנו בצעדים של מלכים והתחלנו לפשוט על החנות. ג׳ינסים חולצות מעילים כובעים. הכל היה שם.
אני חייבת לציין שיש לי, כבר שנים, בעיה גדולה גדולה עם בגדי יד שניה. אני תמיד מוצאת פגם/כתם/פרם וכל סוג של סיבה-שמישהו-יפסיק-להשתמש-במוצר. ובגלל זה יש לי סלידה עזה מבגדי יד שניה (שלא נדבר על הריח בחלק גדול מהחנויות) אבל אחרי 3 חודשים בהודו, ללבוש משהו מלוכלך לא ממש משנה. בעיקר אם זה ג׳ינס של ליווייס... (והריח בחנות לא היה מזעזע)
קצת התבאסתי שכל הג׳ינסים היו ענקיים עלי, אבל זה צרות של עשירים, מצאתי הרבה דברים מגניבים אחרים ועם הרבה ייסורי מצפון על התיק הגדול שלי, התחדשתי ב 4 פריטים חדשים.
הגענו לקופה וכולנו ניסינו את מזלנו להתמקח. אני הייתי האחרונה לעשות את זה וניסיתי להוריד אותו למחיר דיי מגוחך.
להפתעתי המוכר עשה לי חיוך קטן והנהן עם הראש ואני שמחתי שכוחי חזר אלי והצלחתי לצאת ממש בזול.
כשהבאתי לו את המזומנים הוא שינה את דעתו והעלה את המחיר.
הייתי בשוק.
מה???
כאילו, סליחה אדוני, אבל זה לא הולך ככה!
אתה לא יכול לחזור בך!
..כנראה שפתאום הגיח מאחוריו הבעלים או משהו כזה ואני ועומר ניסינו להסביר לו שזה לא הגיוני שהוא מסכים למחיר אחד ואחר כך משנה את דעתו... אבל תמצא היגיון בסרי לנקה...
זה היה ממש משונה והזוי.
הטחתי בו את עקרונות מאמא קרמה, הבאתי לו עוד שטר סרי לנקי, ויצאתי עם השלל מהחנות.
קרמה וויל האנט יו דאון בייבי!
No comments:
Post a Comment