כבר בתחילת השהות שלי בסרי לנקה גיליתי שעומר, חבר טוב מהילדות שוהה גם הוא באותו האי. הגיע כדי לגלוש. הוא נמצא איי שם איפשהו בדרום סרי לנקה. באיזה מקום קטן שנקרא מידיגמה.
דיברנו הרבה על להתראות אבל איכשהו לא באמת האמנתי שנפגש. בכל זאת הסדנה הייתה בכלל במקומות אחרים בסרי לנקה והמקום שבו הייתי עם אמא שלי לכמה ימים היה במרחק שעתיים וחצי ברכבת (וגם אם להיות כנה, רציתי לנצל כל דקה עם אמא כשהיא איתי בסרי לנקה).
דיברנו כמה פעמים וגם עשיתי קצת גוגל כדי להסתקרן מה הולך בעיירת הגולשים הקטנטנה הזאת..
פתאום ערב אחד, חשבתי על הרעיון הגאוני להשאר שבוע בסרי לנקה, לרדת דרומה למידיגמה הזאת ולקחת כמה שיעורים.
ככה אני גם לא לבזבז את הזמן שיש לי עם אמא בקלוטרה (בארבעת הימים שהיו לנו ביחד לבד בריזורט בחוף המערבי) על נסיעה להיקדואה (אחת מנקודות הגלישה הידועות, וזו שהכי קרובה לקלוטרה) כדי לקחת שיעור גלישה של שעתיים, ובתכלס-לשרוף-יום-שלם-על-זה.
-וגם אוכל לפגוש את עומר ולבדוק מה הולך בסצנת הגולשים בסרי לנקה.
בגלל כרטיס הטיסה המיוחד שיש לי, אני יכולה להזיז כל טיסה מתי שרק ארצה, בחינם.
את הטיסה לסרי לנקה לא באמת יכולתי להזיז כי תכננתי לפגוש את אמא שם, אז הטיסה למלזיה הייתה הטיסה הראשונה שבאמת יכולתי להזיז. לזרום. לשנות את התכנית סתם כי בא לי.
אבל עדיין, משהו בלשנות, להזיז, לשחרר אחיזה, הוא מרתיע.
לפני שיצאתי למסע כבר סידרתי לעצמי מלון בקואלה לומפור במלזיה.
הרגשתי בטוחה לדעת שיש לי שם מקום לשים את הראש במטרופולין שנקראת ״הנמר המתעורר של המזרח״.
במדינה שאסור לישראלים בכלל להכנס.
שכל האתרים והפורומים מלחיצים ״שלעולם אל תצהיר על זהותך הישראלית״ ו״תחביא טוב טוב את הדרכון הכחול״.
בעיר שאומרים שהיא בנגקוק רק פי כמה גדולה יותר (והייתי בבנגקוק. היא גדולה ומפלצתית).
את תאריך הלינה במלון שסגרתי לי אפשר לשנות, ככה שלהזיז את הטיסה לסרי לנקה מדובר רק באימייל פשוט לסוכנת נסיעות המדהימה שלי ושינוי תאריך במלון בבוקינג.קום.
זה נראה כמו כאב ראש, וביג דיל.
אבל זה לא.
ה״ביג דיל״ הוא בראש שלי.
זה המיינד שלי שיודע שיש לי טיסה מסודרת ומלון.
שיודע שיש מסלול.
שקשה לו לשנות משהו בלו״ז המתוכנן.
נתתי לעצמי כמה ימים לחשוב על זה, שיהיה במאחורה של הראש ויתבשל, והתשובה תגיע מעצמה.
החלטתי דווקא, לשבור את הכלים ושכל העולם ילך לעזאזל אני נשארת בסרי לנקה.
למה לא בעצם.
זה כל הקסם.
לזרום.
לשנות.
להנות.
להתאהב במקום, ולזרום איתו.
אז מידיגמה יקרה, אני באה!
מיכל, הבת של רוזי, שהגיעה מהודו, הגיעה ממש לקראת סוף הסדנה, והצעתי לה להצטרף אלי למידיגמה, אם מתחשק לה. היא חשבה על זה והחליטה לזרום גם.
קבענו שנפגש בתאריך בו שתי האמהות שלנו עוזבות בתחנת רכבת קלוטארה דרום. בצהריים. ופנינו דרומה.
אז ירדנו למידיגמה.
No comments:
Post a Comment