לעומר יש חבר שהוא מורה לגלישה. תותח אבל קצת יקר, איך שהגעתי למידיגמה הוא נתקף ע״י חבורת מיקרובים ששיתקה אותו למיטה וביאסה לי שני ימי גלישה...
אחרי יומיים שחיכינו שיחלים, מיכל ואני החלטנו פשוט ללכת לחוף ולמצוא מורה. במקרה הזה הלכנו עם ירון, בחור ישראלי שפגשנו במידיגמה, למקום בו הוא משכיר גלשן בכל בוקר.
ביקשנו מהבחור מההשכרת גלשנים שיעור ותוך 7 דקות הינו במים.
לא תפסתי המון גלים, אבל תפסתי הרבה דברים על החוף, השבירה של הגלים, ומתי להתחיל לפדל.
להפתעתי הרבה הוא טען שממחר אני יכולה כבר לשכור גלשן בעצמי ופשוט להתאמן.
תאיר, שהיא החברה של עומר, מרטינה, שהיא בחורה הולנדית שהכרנו בגסטהאוס, ירון, מיכל ואני יצאנו כל בוקר מוקדם לוויליגמה. חוטפים איזו בננה או אננס על הדרך שוכרים גלשנים ויוצאים לתפוס גלים.
זאת הייתה פתיחה מדהימה לכל בוקר.
לאט לאט מתחילים לתפוס יותר ויותר גלים ולהבין יותר ויותר דברים.
בכל פעם כשחזרנו למידיגמה פגשנו את שאר הבנים שגלשו במקומות קצת יותר מפחידים והתרסקנו יחד על ספות הבוהו המדהימות בקופי פויינט. אוכלים מוזלי או (במקרה של הבנים...) מתחרעים על פנקייקים, ושותים קפה טוב. מדברים על הגלים ואיך היה היום. עולים על הסלאק ליין ומשייפים קוקוסים.
שאגי, שהוא מדריך גלישה מקומי ואחלה גבר, ומישל, החברה המקסימה שלו מצ׳כיה פתחו את המקום. יש קפה טוב ואוכל מעולה והעיצוב בוהו (של מישל) מהמם.
בערב כולם הולכים לאכול אצל ביג מאמא בבופה אכול-כפי-יכולתך ואז כמה בירות אצל רם.
גולשים מכל העולם ומכל הסוגים.
כולם יחפים ובלי פוזות.
כולם מחייכים.
מחליפים חוויות ונותנים טיפים.
ערב אחד עומר ולהב החליטו ללמד את הבחור באחת המסעדות להכין שקשוקה. ישבנו שעות בקומה השניה שמשקיפה על החוף ועומר להב ומרטינה נכנסו למטבח והכינו מלא מנות של שקשוקה.
No comments:
Post a Comment