באחד הימים במקום של רם היה יום מיוחד לרמ׳ז פאמילייה. מסתבר, שאמא של רם נפטרה לא מזמן, ובאותו היום חגגו את ״יום נתינת העצמות״, כלומר, היום בו אמא של רם בעצם יצאה לעולם, מבטן של מישהי אחרת, איפשהו בעולם.
בבודהיזם, למי שלא מכיר או יודע, יש קטע כזה, שהנפשות מתגלגלות להן עד שהן מגיעות לנירוונה.
מה זה אומר? באופן עקרוני, מי שמת, נולד מחדש, ושוב מת, ושוב נולד מחדש, וכך הלאה, עד שיום אחד הנשמה מוארת, מגיעה למקום מדהים ומואר, (שעד כה אני מנסה לברר איפה הוא נמצא ומה בדיוק הולך שם), אבל שם היא נשארת, וטוב לה.
ועד אז, גם טוב.
אז אחרי שמישהו מת, המשפחה שלו חוגגת את היום בו הוא נולד מחדש. על פי התייעצות קלה עם דוקטור גוגל, גיליתי שמדובר ב49 ימים בדיוק. אבל במקרה של המשפחה של רם, זה אחרי חודש, וקוראים ליום הזה ״יום נתינת העצמות״.
סירים ענקיים זרמו מהמטבח לרחבה הגדולה שממוקמת בגסטהאוס על החוף. והאוכל בחינם וכל האנשים באים וסועדים.
הייתה חגיגה גדולה.
כולם לבשו לבן אחרי שביקרו במקדש.
וכמו שנאמר
-ויאכלו,
וישתו
,וישמחו.
את האמת, שזה אחלה של רעיון, הרבה יותר קל לנו בתור בני אנוש, לדעת שאהובינו לא חזרו ככה סתם לאפר אלא נולדו מחדש במקום אחר וטוב בעולם.
לדעתי זה עוזר להקל על החלל שנפער.
ואורז בחינם זה תמיד נחמד.
No comments:
Post a Comment