ביום שלמחרת, עדיין הייתי צריכה להתרחק מהמים, בגלל הכוויה (ראה פוסט קודם). אז החלטתי לנסוע עם ג׳ון, השכן מההום סטיי שלי לסלונג בלאנק. כי לא הצלחתי למצוא ג׳יפ עד עכשיו ואני חייבת לראות בעניים שלי שהגלים בספוט הזה באמת נמוכים מידי בשבילי. חייבת לאשר את דבריו של אוזי לפני שאני מכריעה ונשארת בקוטה.
הדרך הטריפה אותי. כמויות הירוק שמילאו את עייני היו בלתי יאומנות.
הגעתי לחוף עם חול לבן ומים מנצנצים מטורקיז כמו יהלום בין הרים וגבהות ירוקות.
התבאסתי לראות שהגלים באמת נמוכים מידי. מבחינת גלישה אין שום סיבה להשאר בגן העדן הזה. אבל החלטתי בכל זאת לברר איפה יש הום סטיי במקום המעורפל הזה.
איזה בחור מהשכרת הגלשנים לקח אותי להום סטיי שנמצא ממש מעבר לכביש. הום סטיי מצוחצח ויפה. הבונגלו היה מקסים אבל המחיר היה קצת יותר ממה שרציתי להרשות לעצמי (בעיקר אם אשאר שם ואצטרך לנסוע הרבה יותר מאשר מקוטה, לספוטים של גלישה. אבל אני חייבת לציין שהמחיר לא היה נורא נורא יקר..)
האופציה השניה הייתה בונגלו הרוסים שנמצאים ממש על החוף. הם פתחו במיוחד בשבילי את אחד החדרים (כנראה החדר שנמצא במצב הכי לא הרוס שיש) והציעו לי להשאר שם. הציעו לנקות, לקנות מזרון חדש ומצעים... אבל, אין שום ברז. אין מים. ואין גם מים בסביבה. לא להתקלח ולא להוריד את המים בשירותים אינדיה סטייל, שזאת בעיה רצינית.
היו עוד שתי אופציות יקרות מידי שאין בכלל מה להעלות אותן על הפרק...
ותמיד יש את האופציה של לישון על ערסל...
אבל בשביל חודש שבו אני רוצה להתרכז בגלישה. ובאמת שהמקום היפיפייה הזה רחוק מידי בשביל נסיעה של שעה ב6 בבוקר. ובשביל העובדה שרב היום לא אהיה בכלל בחדר. האופציה של סלונג בלאנק דיי ירדה מהפרק.
אני לא אשקר שהרגשתי באסה קלה. כי קוטה היא אמנם לא ממש עמוסה, אבל המרחק ממה שחיפשתי לקוטה הוא דיי גדול וזה לפעמים לא בא בטוב.
זאת לא פעם ראשונה שיש לי תמונה מסויימת בראש, שיש לי צורך במשהו, והכל מתחרבש.
כי תכניות עתידן להתחרבש. יותר נכון, ציפיות עתידן לאכזב.
והתפקיד שלנו זה להרים את הראש ולשנות פאזה. להסתכל ימינה ושמאלה ולראות שהעולם מה זה יפה. להעריך מה שיש לנו ולבחור את סדר העדיפויות שלנו.
ברור שכל גולש, בכל רמה, חולם שתהיה לו פיסת גן עדן, עם מים צלולים בצבע טורקיז, וגלים מושלמים לרמה שלו, וחול לבן, ושכל הדבר היפה הזה יהיה בתולי ועטוף בגבהות ירוקות ומרחבים שקטים וכפריים.
אבל במקרה הזה, בלומבוק, רק אם אתה ממש מתחיל ללמד לגלוש, מאפס, ויש לך רק שבוע, זה המקום בשבילך.
כי לחודש שלם, לרמה שאני הגעתי אליה, בשביל באמת להשתפר, אני חייבת להשאר בקוטה.
אז בוא נבחן את הדברים המדהימים שיש לי ביד כרגע:
יש לי הום סטיי מקסים.
בונגלו דיי בסיסי.
אוכל טוב וקפה טוב מסביב.
חבורה של גולשים מקומיים שלגלוש איתם בטוח יעשה טוב לגלישה שלי.
אני עומדת להשכיר ג׳יפ.
ומרחבים יפיפים וירוקים עם חופים מדהימים וגלים שמחכים לאכול אותי חייה.
No comments:
Post a Comment