סימבוואה - מעשים טובים חלק ב׳ / פלייגראונד

כמה ימים אחרי התחזיות הראו גלים גבוהים. ידעתי שאני מחוץ למשחק ובכבוד גדול נסעתי עם תומי, אחד האוסטרלים מביירון ביי, לסופר-סאק. סופר-סאק זהו ספוט מפורסם בסימבאווה שעובד רק בסוואל חזק. וכשהוא עובד, הוא עובד.

תומי, או יותר נכון תום, תומאס, הוא גולש בודי בורד, או בעברית -בוגי.
עד שהכרתי את תומי הייתי בטוחה שבוגי זה לילדים.. או סתם לטמבלים. אבל כשראיתי את תומי בין הגלים, הבנתי שזה לא צחוק בכלל. תומי ואח שלו הם פרוז של בוגי והם גולשים בכל רחבי העולם בגלים מטורפים ובתחרויות.

אז התעוררנו מוקדם ונסענו את הדרך העקלקלה לסופר סאק עם האופנוע הכל-כך-לא-משהו-של-תומי. בדרך ראיתי כמה גולשים עוקפים אותנו, היה ברור לגמרי לאן הם נוסעים. זה היה יום חג.

אני את הגלשן שלי כבר השארתי בדירה. אין לי בכלל מה לחפש שם בין הגלים, אפילו הבאתי את משקפי השמש שלי עם העדשות האופטיות כי אני ארצה לצפות בהם תופסים גלים ענקיים ומהירים.

כשהגענו תומי חנה את האופנוע בין השיחים, היו שם כמה כבר אופנועים. יצאנו לחוף להסתכל על הגלים.

אבל הגלים היו נראים דיי קטנים. בכל אופן, הספוט עצמו היה דיי רחוק, ואולי זה רק נראה קטן אבל זה בעצם בכלל לא.

שאלנו את הגולשים האחרים, לוק, בראט וסטאן, מה הולך שם, הם אמרו שלא יותר מידי. ישבנו ודיברנו איתם קצת. בזמן שכולנו מסתכלים לעבר הגלים. ברגע מסויים הפנתי את המבט שלי ימינה וקלטתי שמימין יש גלים שיתאימו בדיוק בשבילי.

״פאק״ השעות שביליתי עם האוסטרלים גרמו לי להשתמש במילה הזאת בצורה תכופה מידי, ״הספוט הזה מימין נראה בדיוק בשבילי. איזה באסה שלא הבאתי את הגלשן...״

איטס סופר סאק וואן סופר סאק לא עובד, אבל סטאן, הבחור האוסטרלי עם התלתלים הבלונדיניים, שנראה כמו הקריקטורה המושלמת של הסטלן הגולש שהוציאו מאיזה קומיקס מהסיקסטיז, החליט שגם אם אין מספיק גלים הוא נכנס. כבר ממקודם ראיתי את הקעקוע שיש לו על כף הרגל שאומר ״puddle out" יש משהו בקעקוע הזה שהקסים אותי. זה יותר מרק ״צא-תחתור-תפסיק-לקשקש-ולהתעצל״ יש בזה גם משהו על החיים. פשוט קאט דה בולשיט, אל תדבר-תעשה!

אז הוא נעלם לאיזו שעה קלה, נכנס לכיוון הספוט הימיני שנראה מושלם בשבילי, עם גלים יפים ולא גדולים מידי, אבל מספיק חזקים וחזר מהצד השני, של סופר סאק, שרק לחתור בין לבין זה חתיכת ביג דיל. ״אני גם ככה צריך לעבוד על כושר החתירה שלי...״ הוא אמר.

הוא הצטרף אלינו שוב וכולנו המשכנו לבהות בגלים, ואני המשכתי להסתכל על הספוט הזה מימין, פלייגראונד קוראים לו, ולהתבאס שאין לי את הגלשן שלי פה. שוב אמרתי ״אני כזאת סתומה שלא הבאתי את הגלשן שלי איתי...״

״איזה גודל הגלשן שלך?״ סטאן שאל

״6.1״

״את רוצה את הגלשן שלי?״

״מה באמת?״

״כן. בטח, זה 6.2״

בלי זינק (קרם הגנה מיוחד לגולשים) ובלי כלום הידקתי את הרצועה לרגל שלי וקפצתי למים.

תפסתי שני גלים, אחד מהם על רגל אחת אבל היה סשן מדהים וכיף! אפילו פגשתי את קסי (הבחורה הקנדית שפגשתי בחטף בלומבוק) ודיינה (החברה שלה) במים והיה לנו כיף ביחד.

הודתי לסטאן על הסשן המקסים שהיה לי בזכותו, הוא שאל אותי אם התחבושת שיש לי על הרגל זה וואטרפרוב ואם כן אז איפה קניתי אותה כי הוא נפצע בברך, קניתי אותן בבאלי, ואין לדעת אם יש בסימבאווה להשיג משהו חוץ מנאסי גורנג (אורז מטוגן מקומי)..

כשעזבתי את סימבוואה הבאתי לו את כל התחבושות שנשארו לי, בערך 20... וגם דבק נגד מים להדק אותן לברך.