התעוררתי מוקדם בבננה הום סטיי.
ביקשתי, כרגיל, סלט פירות ותה לארוחת הבוקר, אבל קניתי לי מראש שקית מוזלי ענקית לסימבאווה ויוגורט (כדי להכין מוזלי מסלט הפירות לפני הנסיעה).
אכלתי בהנאה עד שנהג השאטל לתחנת האוטובוס במטראם (עיר הבירה של לומבוק) הגיע לאסוף אותי.
ישנתי בשאטל עד שהגעתי למאטרם. שם לקחתי את האוטובוס הישיר לסימבאווה.
כמו כל ישראלית שנתנה שנתיים לצבא הגנה לישראל גם על האוטובוס נרדמתי ישר. כשהאוטובוס עלה על המעבורת שבין לומבוק לסימבאווה ירדנו כולם מהאוטובוס ועלינו על הסיפון.
לא מצאתי מקום והייתי עייפה ועפופה מרב שינה. מצאתי את עצמי משלמת 5,000 רופייה (שקל וחצי) ונכנסת לוי. אי. פי רום, שגם בו נרדמתי.
כשהמעבורת הגיעה לסימבאווה עלינו בחזרה לאוטובוס והוא המשיך לנסוע. גם אז נרדמתי.
משהו במנוע, בטלטולים, ברעש, בנוף... משהו בנסיעות פשוט עושה לי להרדם.
אחרי טלטולים ונמנומים ונמנומים וטלטולים.. הגעתי למאלוק! העיר המרכזית במערב סימבאווה, ירדתי מהאוטובוס וישר כמה נהגי מונית אופנוע קפצו עלי והציעו לי נסיעה.
בעיניים עצומות למחצה, נתתי להם להוריד את המחיר ולהתחרות בניהם, בלי אפילו לאמר מילה. 30,000 ויש לי נהג שלוקח אותי ל״יו-יו׳ז״. האיזור שבו אני רוצה לגלוש.
הנהג לקח אותי למצוא מקום לישון בין ארבעת המקומות הבודדים שיש על החוף. התחלנו במלון שנקרא יו-יוז,
כשהגעתי לשם ראיתי חברים שהכרתי כבר מקוטה לומבוק, שבכלל לא ידעתי שמגיעים לשם. בקבלה אמרו לי שהכל מלא, אבל איך שעליתי על האופנוע, דייב, הבעלים של המלון, אוסטרלי שמנמן ולבנבן, רץ לכיווני בצעדים שמנמנים ומהירים וקרא לי.
״יש לי הצעה בשבילך!״ הוא אמר.
ירדתי מהאופנוע, התחלתי לפסוע אחריו תוך שהוא שואל אותי על עצמי ועצמי מספרת לו מי אני ומה אני עושה בעולם.
הוא אמר שיש לו דירה שהוא יכול להציע לי ב100,000 ללילה. מחיר סביר לחלוטין ואפילו אפשר להגיד ממש ממש זול ביחס לדירה.
הגענו לדירה מתוקה, הוא פתח את הדלת וראיתי את החלל הגדול הזה, ואת האמת, לא ממש ידעתי מה לעשות איתו.
הייתי בטוחה שאגיע לחוף בו תהיה לי חושה עם ארבע קירות קש ומזרון. אפילו לא לקחתי איתי את הרמקולים שלי כי הייתי בטוחה שלא יהיה לי חשמל, ומצאתי את עצמי בדירה.
אמרתי לו שההצעה שלו מדהימה אבל שזה הרבה יותר ממה שאני צריכה.
הוא אמר לי שאין בעיה, שאלך לחפש מקום אחר ואם לא אמצא, ההצעה עומדת בעינה.
עליתי על האופנוע ונסענו לחפש מקום אחר. כל שלושת המקומות האחרים היו מלאים לגמרי.
אז חזרתי ולקחתי את הדירה.
חיכיתי במסעדה של המלון שינקו אותה, שתיתי קפה ואכלתי לחם.
בהיתי בים והייתי מאושרת מהמקום שמצאתי.
יש לי דירה, יש לי גלשן, יש לי מזרון יוגה, יש לי גלים, יש לי שקית מוזלי וקפה. אני מסודרת.
קיבלתי את הדירה ומרב שינה וקפאין נרדמתי לחצי שעה.
התעוררתי בול לשקיעה, לקחתי את מזרון היוגה והתמקמתי ברחבת הדשא הגדולה של המלון שנמצאת בדיוק על החוף. השקיעה הייתה משוגעת ועשיתי סשן מדהים שפתח לי את השהות המדהימה ביו-יו׳ז, מערב סימבאווה.
No comments:
Post a Comment