חלום שהתגשם / חלום אינדונזי חלק 3

כמו שכבר תיארתי פה, בחלומותיי הרטובים על אינדונזיה יש לי דירה, על חוף בתולי ושקט, על הגלים, מזרון יוגה, בחור וסלאק ליין בחצר.

אז בחור וסלאק ליין לא מצאתי, אבל דירה חוף שקט גלים יפים, ואושר פנימי -מצאתי.

יויוז זה מעין מלון, בו יש כמה אפשרויות לינה-

סארפ קאמפ, חדרים עם שתי מיטות בתוך מעין קונטיינר פתוח, בין החדרים יש מקלחות ושירותים וסלון משותף עם טלוויזיה לוויינית.

סוויטות קטנות, יעני צימרים קטנים קצת יותר מפוארים...

ודירות. הדירות בעקרון הם של אנשים שגרים שם, בעיקר אוסטרלים שעבדו פעם במכרה שבסימבאווה ולא ממש רצו לחזור לאוסטרליה, אבל את הדירה שאני קיבלתי במחיר שוק כנראה לא אכלסו הרבה זמן.

לי היה ממש סבבה עם זה... כמה דברים שבורים, קצת נמלים, מזגן שרק מאוורר, כלים קצת ישנים וזיקית גדולה וזקנה שעושה קולות ״גא-קו גא-קו״ ... בגדול לא משהו שאני לא יכולה להתמודד איתו.

בין כל זה וחיות שרצות חופשי בדשא, יש מסעדה - בר על החוף עם מדשאות גדולות ושקיעות יפות.

ובכל יום רביעי משדרים בטלוויזיה הלוויינית שבבר משחקי רוגבי (באיזור יש מכרה של אבקת זהב, בהם מועסקים הרבה אוסטרליים, שאוהבים רוגבי ואוהבים בארים...)

בכל בוקר הייתי מתעוררת לפני הזריחה, מכינה לי קפה וטוסטים בדירה כדי שיהיה לי כח לגלוש, והולכת לסשן בוקר לפני שהרוח תתחיל להרוס את הגלים היפים.

בגלל שאני שוהה ביויוז, כל יום אחרי סשן הגלישה הראשון של היום הזמנתי לי ארוחת בוקר (ב30,000 בלבד! שזה בערך 9 ש״ח) הכוללת קורנפלקס עם חלב ופירות (לפעמים witbix במקום קורנפלקס, ארוחת בוקר אוסטרלית טיפוסית, מעין מלבן חיטה שמתמוסס בחלב ונהיה כמו דייסה! התאהבתי בזה מהרגע הראשון..) וקפה ענק בפראנצ-פרס משובח.
לא יכולתי לבקש יותר מזה!

בשעות הצהריים הייתי פורסת לי את הסארונג שלי על החוף ומשתזפת, כותבת, מעצבת תכשיטים בסקאצ׳-בוק ונחה... (לפעמים גם מצאתי את עצמי ישנה צהריים) ומתעוררת לעוד קפה וסשן שני של גלישה.

חוטפת איזה סמודי ועושה קצת יוגה לשחרור הגוף ולשחרור הנפש עם השקיעות המהפנטות של סימבאווה הקסומה.

על אותו החוף יש עוד 3 מקומות לינה בערך, הראשון בניהם על הכביש, (בצד השני של החוף מיויוז) הוא סאנטיי (הגרסא האינדונזית ל״שאנטי״).

סאנטיי הוא גסטהאוס מגניב עם אווירה יותר היפית, ובר מסעדה עם שולחן פול, אוכל זול ואנשים טובים ויפים שבסך הכל באו כדי לגלוש ולהרגע.

תמיד נחמד להגיע לסאנטיי אחרי השקיעה, לאכול ארוחת ערב זולה ולהרגע עם חברים.. לראות סרט או לשחק פול או לנגן על גיטרה לאור ירח.

אבל אם לא היה מישהו שנוסע לשם מיויוז על האופנוע, לא היה ממש בטוח ללכת בחושך את המרחק הזה אחרי השקיעה (החוף עצמו לא כל כך גדול אבל לוקח בערך 15 דקות הליכה מסאנטיי ליויוז, על החוף או על הכביש, והחושך חשוך מידי)

לפעמים גם הייתי פשוט עייפה מידי מכדי לזוז ורק רציתי קצת אורז עם ירקות מאודים ובננה סמודי בבר של יויוז ולישון, ולא היה לי כל כך משנה שאני משלמת 8 ש״ח יותר...