אחרי יומיים מנוחה וסשן אחד קצרצר ב״רדודים״ (סלונג בלאנק) הגוף צועק -״לאוקיינוס!״.
אז קמתי מוקדם ואכלתי פירות, וחיכיתי כי אין לי רכב משל עצמי, והרגשתי לא נעים שאני כל הזמן תלויה באחרים..
והלכתי לקחת את הבורד שלי,
וביררתי קצת על אוסטרליה,
ועבדתי קצת אצל אמא,
ואכלתי טוסטים עם קפה קר בבית קפה שבפינה,
וחיכיתי עוד קצת...................
ואז התגבשנו כמה חברים והחלטנו לנסוע לטנג׳ונאן אבל הגלים היו דיי שמנים ולא נשברו לעולם.
אז החלטנו לחזור, לשתות עוד קפה ועוד טוסטים ולנסוע רק מאי ואני לגרופוק.
נסענו אבל אני שכחתי להחליף את בגד הים מאינסייט (שכואב מאוד לשכב על הגלשן איתו) לבגד הים של אדידס, אז אחרי לא הרבה זמן במים, כאב לי נורא וחזרתי לסירה, למזלי מאי חזרה כבר לפני, הרגישה קצת לא טוב.
אז נחנו קצת בגרופוק וחזרנו לקוטה.
אני לא אשקר שהרגשתי קצת עצלנית...
אכלתי מוזלי ועשיתי קצת וייפי טיים בבית הקפה וסקייפ עם המשפחה בהום סטיי ולסגור את הפינה הלכתי לווארונג בפינה לאכול את הלחם נאן-רוטי-בצק-של-פיצה שהם תמיד מכינים בשבילי.
No comments:
Post a Comment