לומבוק - יומן מסע/יומן גלישה - סשן חתירה שעתיים בטנג׳ונאן וקוקטייל בשקיעה בנובוטל

מאי והבנות ההולנדיות הבנים מהחנות גלישה, שלושת האוסטרלים האהובים עלי-קלי שלדון ומקס, ואני החלטנו לגלוש היום בטנג׳ונאן. 

נפגשנו כולם בחנות גלישה והחלטנו שאני אסע עם שלדון באופנוע, נקח את הגלשן שלו, נביא איתנו את מקס וקלי, ונפגוש את כולם בטנג׳ונאן.
לקח למקס וקלי הרבה זמן להתארגן ככה שכשחלפנו על פני ה״דרופ-אין״ קפה, השאר קפצו להגיד לנו שהם עצרו לאכול משהו לפני הסשן.

אכלנו כולם ושתינו קפה וסמודיז ונחנו קצת בחצר הקסומה של ה״דרופ-אין״.

משם המשכנו לטנג׳ונאן, חנינו וחיכינו לטייד מתאים.
כשזה היה מתאים נכנסנו, התחלתי לחתור ותפסתי איזה חצי גל שכמעט עמדתי בו. איך שנשטפתי איתו לכיוון החוף משהו קרה, וכל הדרך חזרה הייתה כאילו לא הגעתי לשום מקום.
היה לי ברור באיזשהו שלב שכנראה אני תקועה בסחף או משהו כזה ושזה הולך להיות סשן של חתירה בלתי פוסקת למשך שעתיים.

וואלה. תפדל.

התחלתי לשיר שירים לעצמי, כי מי בכלל ישמע אותי, כולם בספוט תופסים גלים ואני תקועה איי שם בלב ים. התחלתי לדבר שטויות עם עצמי וחשבתי על כמה חבל שאין לי את הגו פרו לצלם את כל השטויות שאני אומרת ועושה.
היה מצחיק וכיף להשקיף על הנוף המהמם והפראי שסביבי ופשוט לחתור.

כשסיימתי את הסשן שלדון מקס וקלי החליטו לנסוע לנובוטל לראות את הריזורט המטורף.

נובוטל קוטה לומבוק זה ריזורט מפואר על חוף יפיפה עם חוף פרטי ובר מדהים.

הם החליטו להשאר לקוקטייל בשקיעה והיה מבצע של 2+1. אז הם הזמינו אותי לקוקטייל והרמנו לחיים. השקיעה הייתה מהממת והחברה הייתה אפילו יותר.

משהו בשלישייה הזאת קסם לי. התאהבתי בהם כבר מהרגע הראשון בו הכרתי את שלדון בחנות של אוזי.

לפעמים במהלך הטיול שלי אני מוצאת אנשים מיוחדים שעושים לי משהו בלב. שנחקקים לי עמוק בנשמה.