בפורט בלייר כבר היה לי גסטהאוס מצויין שמצאתי ביום הראשון שהגעתי לאיי אנדמן. כבר מאז הזמנתי לי חדר בהום-סטיי הביתי והמצוחצח בעל החדרים הענקיים והמרפסות המתוקות - אשיאנה, אצל אסיף ומשפחתו הנהדרת.
היה לי כבר נהג ריקשה שהכרתי כשנחתתי בפורט בלייר -סלבם, שלקח אותי מיד מהמעבורת לאשיאנה, מאוחר יותר לאכול ארוחת ערב ובבוקר לאכול במקום היחידי בו מגישים חלב טרי (ולא את אבקת החלב הממותקת והדוחה שיש באיי אנדמן). מארוחת הבוקר סלבם לקח אותי לשדה התעופה.
בשדה פגשתי בחורה טמילית שהכרתי בהאבלוק, ובחורה גרמניה מתוקה שהכרתי בניל. את השעות שהייתי צריכה לחכות בצ׳נאי לטיסת ההמשך שלי העברתי עם הגרמניה, בחורה מרתקת. שתינו כוס קפה משובח ב״קופי דיי טודיי״, רשת הודית של קפה טוב, ודיברנו על החיים.
נפרדתי ממנה והמשכתי לטיסה שלי לקוצ׳ין.
טיסה של שעה, כביכול פיס אוף קייק, אבל המיגרנה שלי דפקה, ושלושה-ארבעה תינוקות הודים לא הפסיקו לצרוח כל הדרך. אפילו לא לדקה. אחד מהם ישב ממש מאחורי. זה היה, ללא ספק, מאוד קשוח.
ניסיתי לקרוא קצת בלונלי פלאנט על קרלה, שבה כנראה אטייל בשלושת השבועות שנותרו לי מהנחיתה בקוצ׳ין ועד ההמראה, שוב, מקוצ׳ין לסרי לנקה.
אחרי שהמטוס נחת וחיכינו שהדלתות יפתחו, הסתובבתי לתינוק שמאחוריי והתחלתי לעשות לו פרצופים. פתאום השתררה דממה.
יופי.
עכשיו אתה שותק?!
באוטובוס מהמטוס לטרמינל (כן, אין שרוול) עשיתי פרצופים לתינוק אחר שהיה על הטיסה, וגם זה השתתק פתאום.
כנראה שהייתי פשוט צריכה להשכיר את שרותיי בתור הבייבי סיטר המערבית המעופפת בטיסת ג׳ט איירווייז!
בזכות האמא הפולנייה המהממת שלי, שדאגה לפנק אותי ולהזמין לי נהג+גסטהאוס מדהים עם כל הפינוקים בפורט קוצ׳ין ל2 לילות, חיכה לי נהג שלקח אותי ישירות מהשדה לגסטהאוס. אם לדייק, בד&ברייקפסט Mother Tree.
בדרך ראיתי פסטיבל גדול ברחובות קוצ׳ין, זה היה הפסטיבל הגדול של קוצ׳ין שנערך בכל שנה בחודש פברואר כ11 ימים וכולל תהלוכת פילים ענקית.
כשהתעוררתי בבוקר יצאתי להסתובב בפורט קוצ׳ין. אני חייבת להודות שהתבלבלתי לגמרי. הרחובות נראים כאילו נתלשו מכל מיני ערים אירופאיות- המדרכות מפריז, החומות מלונדון והקירות המקושקשים גרפיטי בטח מברלין.
נכנסתי למסעדה עליה כבר שמעתי, שנקראת ״סולאר קפה״. הוקסמתי. העיצוב הספק פריזאי ספק שנקינאי הקסים אותי. האוכל האורגני היה מעולה ומעוצב. ובעלי הבית והעובדים חייכנים ומסורים. אחד מהם אפילו המליץ לי לבקר בשמורת טבע מיוחדת ופראית בשם צ׳ינאר, שעתיים נסיעה ממונאר.
מאוחר יותר שתיתי קפה במקום שנקרא ״פפר האוס״, לא רחוק משם, קפה משובח הממוקם בתוך חצר פנימית משגעת, עלי השלכת שנושרים בין הקירות הקולוניאליים כאילו מלטפים את הדשא ובתוך חלל גדול אפשר למצוא גלריה מתחלפת מעניינת ויפה.
מצאתי חנות תכשיטים ומזכרות עם אוספים מהפנטים מכל הודו, ודיברתי עם המוכר, מסביר הפנים, המון על תכשיטים מהודו ובעיקר מהצפון.
בפפר האוס הכרתי את ג׳ואל, אוסטרלי חמוד עם חולצה מכופתרת צבעונית, איתו נסעתי לראות את אירועי היום של הפסטיבל בשיווה טמפל בארנקולם, הצד השני (והפחות מעניין) של קוצ׳ין.
ראינו המון פילים מקושטים ונגנים הודיים מכל הגילאים.
בערב אכלתי ארוחת ערב עם אחד מבעלי הגסטהאוס שלי, הם שני אחים מקסימים, שיעשו הכל בשביל שהאורחים שלהם יהיו מרוצים. הלכנו למסעדה של הגסטהאוס השני שבבעלותם, "Good Karma", זאת מסעדה אך ורק לאורחים שלהם. אכלתי קינג פיש מדהים וירקות מאודים.
הודתי לאחים המקסימים על האירוח המסור ושאלתי אם אוכל לסגור לי חדר בלילה האחרון שלי, לפני הטיסה לסרי לנקה, וכן להשאיר קופסא עם דברים שלי שלא אצטרך להסחב עם הרבה דברים בשלושת השבועות בהם אטייל בקרלה.
כמובן שהם ענו בחיוב.
ביום שאחרי נסעתי לאלפי.
No comments:
Post a Comment