עברתי להום-סטיי AAIDA -האני מון פרדייס. את האמת, באמת פיסה של גן עדן. המשפחה לה שייך ההום-סטיי מדהימה בצורה שתגרום לכל אחד להתאהב. אב המשפחה אדיב ונחמד ובעיקר מאוד משעשע.
בלובי יש וייפי ושם גם כולם נפגשים. בכל קומה יש שולחן ישיבות גדול בו מתקבצים כמעט כל דיירי שלושת הקומות בערבים. מנגנים שרים משחקים או סתם מחליפים חוויות.
החדר שלי היה גדול כל כך שבבקרים הייתי עושה יוגה בתוך החדר (עד שכאב הרגל שהתחיל באלפי על בית הסירה רמז לי שרצוי שאניח בצד את תרגול היוגה עד שאגיע לסרי לנקה. -בסרי לנקה אני מתוכננת לפגוש את אמא ולעשות איתה סדנת יוגה ומדיטציה בכל האי).
העברתי את התיק מהגסטהאוס הקודם, הנחתי את דבריי בחדר והצטרפתי לאור וחבריו. הם הגיעו בחבורה גדולה בטראק מואטה קאנאל.
פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר גדולה ב״הוט קיטצ׳ן״ (שם מצאתי את עצמי אוכלת כמעט כל ארוחה או לפחות מריצה שלושה צ׳אי במהלך היום). לקחנו 3 ריקשות ונסענו ברחבי מונאר והסביבה בין נופים קסומים ועוצרי נשימה של ירוק. נסענו מהופנטים לנוף לצלילי מוסיקה טמילית שנהגי הריקשה השמיעו לנו.
מידי פעם עצרנו לשבת להתקע על הירוק באיזו נקודת תצפית מטורפת, או בנקודת תצפית מטורפת עם צ׳אי.
אם להיות כנה, כל נקודה במונאר מטורפת.
הכרתי המון אנשים מדהימים, אינטגרציה של אנשים שהגיעו ממקומות שונים ומסיפורים שונים. כל הטיול היומי הזה עשה לי טוב אחרי הלילה האחרון שעברתי (ראה פוסט קודם).
בין החבורה הזאת הייתה בחורה מתוקה בשם טל. היא נשארה אחרי שכולם עזבו להאמפי, או קוצ׳ין, ועברה לחדר איתי ל2 לילות לפני שעזבה למדוראי לאשראם ״שיבננדה״. זכיתי להכיר ולטייל יומיים עם בחורה מיוחדת חכמה ובוגרת בטירוף. טיילנו יחד בין שדות התה ודיברנו המון. למדתי ממנה הרבה על קיבוצים ועל חינוך בלתי פורמלי (בו היא רוצה לעסוק כשתחזור לארץ בעוד חודש, אחרי 8 חודשים במזרח).
דרך טל הכתי חבורה של דתיים מקסימים שערכו ארוחת שישי וארוחת שבת גדולות והזמינו את כולם. למדתי מהם על גוי של שבת ועל כך שהם לא יכולים לשתות או לאכול משהו שנעשה או נקנה בשבת (אלא אם גוי הכין או קנה את זה לעצמו). אז כמו שאני הכי אוהבת, לנצח את המערכת על פי החוקים שלה. עשיתי הכל כדי שבעלת ההום סטיי תכין סיר גדול של צ׳אי וקפה למשפחה ולפועלים שצבעו את הבניין (הזמנתי אותם על חשבוני).
היה כיף לגרום לכל כך הרבה חיוכים (גם שירה, אחת הבנות, המתוקה וגם הצבעים היו אסירי תודה..) זה עשה לי טוב בלב.
שירה וטל עזבו למדוראי ואני נסעתי עם הבנים שנשארו ועוד שתי בנות לטיול ג׳יפים בסביבה. שוב, להתרשם עוד קצת ממרבדי התה המיוחדים של מונאר.
ה״אטרקציות״ בסביבה לא כאלו מרשימות כמו הדרכים, אחחח הדרכים....
